Blog

הַפְסָקָה מֵהָרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת

Pause des Réseaux Sociaux

הָיָה זֶה עֶרֶב אֶחָד, עוֹד לַיְיק, עוֹד תְּגוּבָה, עוֹד הוֹדָעָה. פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי כַּמָּה זְמַן אֲנִי מְבַלֶּה מוּל הַמָּסָךְ, גּוֹלֵל בְּלִי הַפְסָקָה, בְּלִי בֶּאֱמֶת לֵיהָנוֹת מִזֶּה. וְאָז הֶחְלַטְתִּי – אֲנִי לוֹקֵחַ הַפְסָקָה מֵהָרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת לְמֶשֶׁךְ חוֹדֶשׁ שָׁלֵם. הַהַחְלָטָה עַצְמָהּ לֹא הָיְיתָה קַלָּה. הָיִיתִי רָגִיל לִבְדּוֹק אֶת הֲפֶיְיסְבּוּק, הַאִינְסְטַגְרָם וְהַטְּוויטֶר שֶׁלִּי עַל בָּסִיס יוֹמְיוֹמִי, לְעִיתִּים קְרוֹבוֹת עַל בָּסִיס שְׁעָתִי. זֶה הָיָה כְּמוֹ הֶרְגֵּל אוֹטוֹמָטִי, כִּמְעַט כְּמוֹ לִנְשׁוֹם. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁהֶחְלַטְתִּי, הִרְגַּשְׁתִּי תְּחוּשַׁת הֲקַלָּה. יָדַעְתִּי שֶׁזֶּהוּ צַעַד נָכוֹן עֲבוּרִי. הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוּזָרִים. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי עִם רֶגַע פָּנוּי, הַיָּד שֶׁלִּי הָיְיתָה הוֹלֶכֶת בְּאוֹפֶן אוֹטוֹמָטִי לְכִּיוּוּן הַטֵּלֵפוֹן. הָיִיתִי צָרִיךְ לְהַזְכִּיר לְעַצְמִי כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ שֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיק. אָז מָצָאתִי אֶת עַצְמִי פִּתְאוֹם עִם הַרְבֵּה זְמַן פָּנוּי. בַּהַתְחָלָה, לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַזְּמַן הַזֶּה. הָיִיתִי חֲסַר מְנוּחָה, אֲפִילּוּ קְצָת מָתוּחַ. אֲבָל לְאַט לְאַט, הִתְחַלְתִּי לְגַלּוֹת דְּבָרִים חֲדָשִׁים. חָזַרְתִּי לִקְרוֹא סְפָרִים, הִתְחַלְתִּי לִכְתּוֹב בַּיּוֹמָן שֶׁלִּי, וּלְבַלּוֹת יוֹתֵר זְמַן עִם הַמִּשְׁפָּחָה וְהַחֲבֵרִים. הַדָּבָר שֶׁהֲכִי הוּפְתַּעְתִּי לְגַלּוֹת הָיָה הַשֶּׁקֶט הַנַּפְשִׁי שֶׁהִגִּיעַ עִם הַזְּמַן. בְּלִי הַלַּחַץ לִבְדּוֹק הַתְרָאוֹת וּתְגוּבוֹת, הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ רָגוּעַ יוֹתֵר, מְרוּכָּז יוֹתֵר. הָיוּ רְגָעִים בָּהֶם פָּשׁוּט יָשַׁבְתִּי בְּשֶׁקֶט, נֶהֱנֶה מֵהָרֶגַע, מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא קָרָה לִי זְמַן רַב. לִקְרַאת סוֹף הַחוֹדֶשׁ, הֵבַנְתִּי עַד כַּמָּה הָרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת הִשְׁפִּיעוּ עָלַי. לֹא רַק שֶׁהֵן גָּזְלוּ מִמֶּנִּי זְמַן יָקָר, הֵן גַּם הִשְׁפִּיעוּ עַל מַצַּב הָרוּחַ שֶׁלִּי, עַל הָאוֹפֶן שֶׁבּוֹ רָאִיתִי אֶת עַצְמִי וְאֶת הָעוֹלָם. הַהַפְסָקָה הַזּוֹ נָתְנָה לִי פֶּרְסְפֶּקְטִיבָה חֲדָשָׁה, וְהֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִשְׁלוֹט בַּזְּמַן שֶׁלִּי וּבִתְשׂוּמֶת הַלֵּב שֶׁלִּי בְּצוּרָה טוֹבָה יוֹתֵר. בְּסוֹף הַחוֹדֶשׁ הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא חוֹזֵר לַהֶרְגֵּלִים הַיְּשָׁנִים שֶׁלִּי. נָכוֹן, חָזַרְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת, אֲבָל בְּצוּרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מוּדַעַת וּמְאוּזֶּנֶת. אֲנִי קוֹבֵעַ זְמַנִּים מוּגְדָּרִים לִבְדּוֹק אֶת הַהוֹדָעוֹת וְהָעִדְכּוּנִים שֶׁלִּי, וְלֹא נוֹתֵן לָזֶה לְהִשְׁתַּלֵּט עָלַיי. הַפְסָקָה מֵהָרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת לְמֶשֶׁךְ חוֹדֶשׁ הָיְיתָה אַחַת הַהַחְלָטוֹת הֲכִי טוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתִי. הִיא נָתְנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לַעֲצוֹר, לִנְשׁוֹם, וּלְהִתְחַבֵּר מֵחָדָשׁ לְעַצְמִי וְלַסּוֹבְבִים אוֹתִי. אֲנִי מַמְלִיץ לְכָל אֶחָד לְנַסּוֹת אֶת זֶה, אֲפִילּוּ רַק לִזְמַן קָצָר. בְּהַצְלָחָה!

היה זה ערב אחד, עוד לייק, עוד תגובה, עוד הודעה. פתאום הבנתי כמה זמן אני מבלה מול המסך, גולל בלי הפסקה, בלי באמת ליהנות מזה. ואז החלטתי – אני לוקח הפסקה מהרשתות החברתיות למשך חודש שלם. ההחלטה עצמה לא הייתה קלה. הייתי רגיל לבדוק את הפייסבוק, האינסטגרם והטוויטר שלי על בסיס יומיומי, לעיתים קרובות על בסיס שעתי. זה היה כמו הרגל אוטומטי, כמעט כמו לנשום. אבל ברגע שהחלטתי, הרגשתי תחושת הקלה. ידעתי שזהו צעד נכון עבורי. הימים הראשונים היו מוזרים. בכל פעם שהייתי מוצא את עצמי עם רגע פנוי, היד שלי הייתה הולכת באופן אוטומטי לכיוון הטלפון. הייתי צריך להזכיר לעצמי כל פעם מחדש שהחלטתי להפסיק. אז מצאתי את עצמי פתאום עם הרבה זמן פנוי. בהתחלה, לא ידעתי מה לעשות עם הזמן הזה. הייתי חסר מנוחה, אפילו קצת מתוח. אבל לאט לאט, התחלתי לגלות דברים חדשים. חזרתי לקרוא ספרים, התחלתי לכתוב ביומן שלי, ולבלות יותר זמן עם המשפחה והחברים. הדבר שהכי הופתעתי לגלות היה השקט הנפשי שהגיע עם הזמן. בלי הלחץ לבדוק התראות ותגובות, התחלתי להרגיש רגוע יותר, מרוכז יותר. היו רגעים בהם פשוט ישבתי בשקט, נהנה מהרגע, משהו שלא קרה לי זמן רב. לקראת סוף החודש, הבנתי עד כמה הרשתות החברתיות השפיעו עלי. לא רק שהן גזלו ממני זמן יקר, הן גם השפיעו על מצב הרוח שלי, על האופן שבו ראיתי את עצמי ואת העולם. ההפסקה הזו נתנה לי פרספקטיבה חדשה, והבנתי שאני יכול לשלוט בזמן שלי ובתשומת הלב שלי בצורה טובה יותר. בסוף החודש החלטתי שאני לא חוזר להרגלים הישנים שלי. נכון, חזרתי להשתמש ברשתות החברתיות, אבל בצורה הרבה יותר מודעת ומאוזנת. אני קובע זמנים מוגדרים לבדוק את ההודעות והעדכונים שלי, ולא נותן לזה להשתלט עליי. הפסקה מהרשתות החברתיות למשך חודש הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי. היא נתנה לי הזדמנות לעצור, לנשום, ולהתחבר מחדש לעצמי ולסובבים אותי. אני ממליץ לכל אחד לנסות את זה, אפילו רק לזמן קצר. בהצלחה!

הָיָה זֶה עֶרֶב אֶחָד, עוֹד לַיְיק, עוֹד תְּגוּבָה, עוֹד הוֹדָעָה. פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי כַּמָּה זְמַן אֲנִי מְבַלֶּה מוּל הַמָּסָךְ, גּוֹלֵל בְּלִי הַפְסָקָה, בְּלִי בֶּאֱמֶת לֵיהָנוֹת מִזֶּה. וְאָז הֶחְלַטְתִּי – אֲנִי לוֹקֵחַ הַפְסָקָה מֵהָרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת לְמֶשֶׁךְ חוֹדֶשׁ שָׁלֵם. הַהַחְלָטָה עַצְמָהּ לֹא הָיְיתָה קַלָּה. הָיִיתִי רָגִיל לִבְדּוֹק אֶת הֲפֶיְיסְבּוּק, הַאִינְסְטַגְרָם וְהַטְּוויטֶר שֶׁלִּי עַל בָּסִיס יוֹמְיוֹמִי, לְעִיתִּים קְרוֹבוֹת עַל בָּסִיס שְׁעָתִי. זֶה הָיָה כְּמוֹ הֶרְגֵּל אוֹטוֹמָטִי, כִּמְעַט כְּמוֹ לִנְשׁוֹם. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁהֶחְלַטְתִּי, הִרְגַּשְׁתִּי תְּחוּשַׁת הֲקַלָּה. יָדַעְתִּי שֶׁזֶּהוּ צַעַד נָכוֹן עֲבוּרִי. הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוּזָרִים. בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי עִם רֶגַע פָּנוּי, הַיָּד שֶׁלִּי הָיְיתָה הוֹלֶכֶת בְּאוֹפֶן אוֹטוֹמָטִי לְכִּיוּוּן הַטֵּלֵפוֹן. הָיִיתִי צָרִיךְ לְהַזְכִּיר לְעַצְמִי כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ שֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיק. אָז מָצָאתִי אֶת עַצְמִי פִּתְאוֹם עִם הַרְבֵּה זְמַן פָּנוּי. בַּהַתְחָלָה, לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַזְּמַן הַזֶּה. הָיִיתִי חֲסַר מְנוּחָה, אֲפִילּוּ קְצָת מָתוּחַ. אֲבָל לְאַט לְאַט, הִתְחַלְתִּי לְגַלּוֹת דְּבָרִים חֲדָשִׁים. חָזַרְתִּי לִקְרוֹא סְפָרִים, הִתְחַלְתִּי לִכְתּוֹב בַּיּוֹמָן שֶׁלִּי, וּלְבַלּוֹת יוֹתֵר זְמַן עִם הַמִּשְׁפָּחָה וְהַחֲבֵרִים. הַדָּבָר שֶׁהֲכִי הוּפְתַּעְתִּי לְגַלּוֹת הָיָה הַשֶּׁקֶט הַנַּפְשִׁי שֶׁהִגִּיעַ עִם הַזְּמַן. בְּלִי הַלַּחַץ לִבְדּוֹק הַתְרָאוֹת וּתְגוּבוֹת, הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ רָגוּעַ יוֹתֵר, מְרוּכָּז יוֹתֵר. הָיוּ רְגָעִים בָּהֶם פָּשׁוּט יָשַׁבְתִּי בְּשֶׁקֶט, נֶהֱנֶה מֵהָרֶגַע, מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא קָרָה לִי זְמַן רַב. לִקְרַאת סוֹף הַחוֹדֶשׁ, הֵבַנְתִּי עַד כַּמָּה הָרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת הִשְׁפִּיעוּ עָלַי. לֹא רַק שֶׁהֵן גָּזְלוּ מִמֶּנִּי זְמַן יָקָר, הֵן גַּם הִשְׁפִּיעוּ עַל מַצַּב הָרוּחַ שֶׁלִּי, עַל הָאוֹפֶן שֶׁבּוֹ רָאִיתִי אֶת עַצְמִי וְאֶת הָעוֹלָם. הַהַפְסָקָה הַזּוֹ נָתְנָה לִי פֶּרְסְפֶּקְטִיבָה חֲדָשָׁה, וְהֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִשְׁלוֹט בַּזְּמַן שֶׁלִּי וּבִתְשׂוּמֶת הַלֵּב שֶׁלִּי בְּצוּרָה טוֹבָה יוֹתֵר. בְּסוֹף הַחוֹדֶשׁ הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא חוֹזֵר לַהֶרְגֵּלִים הַיְּשָׁנִים שֶׁלִּי. נָכוֹן, חָזַרְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת, אֲבָל בְּצוּרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מוּדַעַת וּמְאוּזֶּנֶת. אֲנִי קוֹבֵעַ זְמַנִּים מוּגְדָּרִים לִבְדּוֹק אֶת הַהוֹדָעוֹת וְהָעִדְכּוּנִים שֶׁלִּי, וְלֹא נוֹתֵן לָזֶה לְהִשְׁתַּלֵּט עָלַיי. הַפְסָקָה מֵהָרְשָׁתוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת לְמֶשֶׁךְ חוֹדֶשׁ הָיְיתָה אַחַת הַהַחְלָטוֹת הֲכִי טוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתִי. הִיא נָתְנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לַעֲצוֹר, לִנְשׁוֹם, וּלְהִתְחַבֵּר מֵחָדָשׁ לְעַצְמִי וְלַסּוֹבְבִים אוֹתִי. אֲנִי מַמְלִיץ לְכָל אֶחָד לְנַסּוֹת אֶת זֶה, אֲפִילּוּ רַק לִזְמַן קָצָר. בְּהַצְלָחָה!

C'était un soir, encore un "j'aime", encore un commentaire, encore un message. Soudain, j'ai réalisé combien de temps je passe devant l'écran, défilant sans arrêt, sans vraiment en profiter. Et alors, j'ai décidé - je prends une pause des réseaux sociaux pendant un mois entier.

La décision elle-même n'était pas facile. J'étais habitué à vérifier mon Facebook, mon Instagram et mon Twitter quotidiennement, souvent à chaque heure. C'était comme une habitude automatique, presque comme respirer. Mais au moment où j'ai décidé, j'ai ressenti un soulagement. Je savais que c'était la bonne décision pour moi.

Les premiers jours étaient étranges. Chaque fois que je me retrouvais avec un moment libre, ma main se dirigeait automatiquement vers le téléphone. Je devais me rappeler à chaque fois que j'avais décidé d'arrêter. Alors, je me suis soudain retrouvé avec beaucoup de temps libre.

Au début, je ne savais pas quoi faire de ce temps. J'étais agité, même un peu stressé. Mais petit à petit, j'ai commencé à découvrir de nouvelles choses. Je suis retourné à la lecture de livres, j'ai commencé à écrire dans mon journal, et à passer plus de temps avec ma famille et mes amis.

La chose qui m'a le plus surpris était la tranquillité d'esprit qui est venue avec le temps. Sans la pression de vérifier les notifications et les commentaires, j'ai commencé à me sentir plus calme, plus concentré. Il y avait des moments où je m'asseyais simplement en silence, profitant du moment, quelque chose qui ne m'était pas arrivé depuis longtemps.

Vers la fin du mois, j'ai réalisé à quel point les réseaux sociaux m'affectaient. Non seulement ils me prenaient du temps précieux, mais ils influençaient aussi mon humeur, ma vision de moi-même et du monde. Cette pause m'a donné une nouvelle perspective, et j'ai compris que je pouvais mieux contrôler mon temps et mon attention.

À la fin du mois, j'ai décidé de ne pas retourner à mes anciennes habitudes. Oui, je suis retourné aux réseaux sociaux, mais de manière beaucoup plus consciente et équilibrée. Je fixe des moments définis pour vérifier mes messages et mes mises à jour, et je ne laisse pas cela me dominer.

Prendre une pause des réseaux sociaux pendant un mois a été l'une des meilleures décisions que j'ai prises récemment. Cela m'a donné l'occasion de m'arrêter, de respirer, et de me reconnecter à moi-même et à mon entourage. Je recommande à chacun d'essayer cela, même pour une courte période, et de voir comment cela les affecte.