Dialogue

מִפְגָּשׁ מַפְתִּיעַ / Une rencontre surprenante

נעמה: עידן, זה אתה? עידן: נעמה! אני לא מאמין. כבר עשרים שנה שלא ראיתי אותך. נעמה: זה מטורף.בדיוק לפני שבוע חשבתי על התקופה של הצבא. עידן: מה קורה איתך? נעמה: בסדר, אני אמא לשלוש בנות, עובדת בחברת הייטק ואתה? עידן:אני בסדר.עדיין רווק. לא מצאתי את האחת.. יש לי עסק קטן של תיקון מחשבים. נעמה: מה דעתך שניפגש עם כל החברים מהצבא? עידן: נשמע מעולה.תני לי את הטלפון שלך ונתחיל לארגן את זה נעמה: דרך אגב, יש לי חברה רווקה מדהימה, זה יכול לעניין אותך? עידן : למה לא? בכיף. נעמה: יופי, אז נדבר. עידן: ביי.להתראות.

נעמה: עידן, זה אתה? עידן: נעמה! אני לא מאמין. כבר עשרים שנה שלא ראיתי אותך. נעמה: זה מטורף.בדיוק לפני שבוע חשבתי על התקופה של הצבא. עידן: מה קורה איתך? נעמה: בסדר, אני אמא לשלוש בנות, עובדת בחברת הייטק ואתה? עידן:אני בסדר.עדיין רווק. לא מצאתי את האחת.. יש לי עסק קטן של תיקון מחשבים. נעמה: מה דעתך שניפגש עם כל החברים מהצבא? עידן: נשמע מעולה.תני לי את הטלפון שלך ונתחיל לארגן את זה נעמה: דרך אגב, יש לי חברה רווקה מדהימה, זה יכול לעניין אותך? עידן : למה לא? בכיף. נעמה: יופי, אז נדבר. עידן: ביי.להתראות.

נַעֲמָה: עִידָּן, זֶה אַתָּה? עִידָּן: נַעֲמָה! אֲנִי לֹא מַאֲמִין. כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי אוֹתָךְ. נַעֲמָה: זֶה מְטוֹרָף.בִּדִיּוּק לִפְנֵי שָׁבוּעַ חָשַׁבְתִּי עַל הַתְּקוּפָה שֶׁל הַצָּבָא. עִידָּן: מָה קוֹרֶה אִיתָּךְ? נַעֲמָה: בְּסֵדֶר, אֲנִי אִמָּא לְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת, עוֹבֶדֶת בְּחֶבְרַת הַיְיטֵק וְאַתָּה? עִידָּן:אֲנִי בְּסֵדֶר.עֲדַיִין רַוָּוק. לֹא מָצָאתִי אֶת הָאַחַת.. יֵשׁ לִי עֵסֶק קָטָן שֶׁל תִּיקּוּן מַחְשְׁבִים. נַעֲמָה: מָה דַּעְתְּךָ שֶׁנִּיפָּגֵשׁ עִם כָּל הַחֲבֵרִים מֵהַצָּבָא? עִידָּן: נִשְׁמָע מְעוּלֶּה.תְּנִי לִי אֶת הַטֵּלֵפוֹן שֶׁלָּךְ וְנַתְחִיל לְאַרְגֵּן אֶת זֶה נַעֲמָה: דֶּרֶךְ אַגַּב, יֵשׁ לִי חֲבֵרָה רַוָּוקָה מַדְהִימָה, זֶה יָכוֹל לְעַנְיֵין אוֹתְךָ? עִידָּן : לָמָּה לֹא? בְּכֵּיף. נַעֲמָה: יוֹפִי, אָז נְדַבֵּר. עִידָּן: בַּיי.לְהִתְרָאוֹת.

Naama : Idan, c'est toi ?
Idan : Naama ! Je ne crois pas. Cela fait vingt ans que je ne t'ai pas vu.
Naama : C'est fou, il y a exactement une semaine, je pensais sur l'époque de l'armée.
Idan : Comment ça va chez toi ?
Naama : OK, je suis maman de trois filles, je travaille dans entreprise de haute technologie et toi ?
Idan : Je vais bien, je suis toujours célibataire. Je n'ai pas trouvé la une..
J'ai une petite entreprise de réparation d'ordinateurs.
Naama : Que pensez-vous, que nous devrions rencontrer avec tous les amis de l'armée ?
Idan : Ça a l'air génial. Donnez-moi votre téléphone et nous commencerons à l'organiser.
Naama : Au fait, j'ai une super petite amie célibataire, est-ce que ça pourrait t'intéresser ?
Idan : Pourquoi pas avec plaisir.
Naama : Magnifique, parlons-en.
Idan : Au revoir, à bientôt.